#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לעמוד 1) להעטיפה 2) להברכה?	"1) גז&quot;ש לכם לכם מעומר דכתיב מהחל חרמש בקמה (ב&quot;י בשם סמ&quot;ק, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) צריך לעמוד לכל ברכת המצות (ב&quot;י בשם אורחות חיים, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וצ&quot;ע על הטור ביו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ה דכתב לכם לכם לברכת מילה מעומד (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד 1) בברכת הפרשת חלה 2) ברכת שחיטה 3) בברכת לישב בסוכה?	"1) מבואר במשנה בחלה דא&quot;צ לעמוד, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהוא תיקון מאכלו [והוי כעין ברכת הנהנין (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)], והחכמת שלמה תי&#x27; דחז&quot;ל תקנו דאם המצוה מיושב הברכה נמי תהיה מיושב (וכ&quot;כ הפמ&quot;ג מש&quot;ז סי&#x27; תל&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דההיא משנה בחלה מיירי בשעת הדחק דהיה א&quot;א במעומד] {וצ&quot;ע מקריאת המגילה (סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; א&#x27;) דאמרינן דיכול לישב לקריאה אבל צריך לעמוד לברכה} 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דיכול לישב משום תיקון מאכלו {ולכאורה לפי החכמ&quot;ש צריך לעמוד דהרי קיי&quot;ל דצריך לשחוט בעמידה} 3) העטרת זקנים מחדש דצריך לעמוד, אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) השיג עליו דלישב בסוכה הוי כמו חלה ושחיטה דצריך זה ליהנות מהאכילה {ונראה דגם לפי החכמת שלמה ניחא דיכול לישב}"	סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם ישב בשעת הברכה ועטיפה?	"יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יתעטף?	"מיד, כדי שלא ילך ד&#x27; אמות בלא ציצית (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ומשמע קצת מגמ&#x27; שבת (קי&quot;ח ע&quot;ב) ורש&quot;י שם דיש ענין שלא לילך ד&#x27; אמות בלא ציצית}"	סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יברך?	"הט&quot;ז (סי&#x27; תרמ&quot;ג) ובית יעקב (סי&#x27; פ&quot;ח, הובא בבאה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) סברי שיברך אחר העטיפה דס&quot;ל דהעיקר מצוה הוא השלכת כנפיו לאחוריו (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;), אכן רוב האחרונים חולקים עליהם וסוברים דצריך לברך קודם עטיפה כשאוחז הטלית בידו אבל לא יברך בשעה שעדיין הטלית מקופלת דזהו עובר דעובר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכאן דייק השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) דלא היה דרכן לישן בטלית קטן, ולאפוקי מדעת האריז&quot;ל, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; כ&quot;א"		סימן ח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר העטיפה דטלית גדול?	"הטור הביא מח&#x27;, הגאונים סברי דבעי כעטיפת ישמעאלים, ובעל העיטור סבר דסגי כדרך בני אדם שמתכסין בכסותן [דדוקא לאבלות בעי כעטיפת ישמעאלים, והא דמברכין &quot;להתעטף&quot; היינו לשון כיסוי (ב&quot;י בשם ר&quot;י אבוהב ובעל העיטור)], וקיי&quot;ל כבעל העיטור.&lt;br&gt; "	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי צריך לכסות את ראשו בטלית?	"כתב הב&quot;ח שיהא מכסה ראשו מתחילת תפילה עד סופה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ומשמע שהטעם משום יראת שמים}"	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי שטליתו יכסה את תפילין של ראש?	"יכסה התפילין מעט (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר המחה&quot;ש שיהיה הטלית כעין גג על התפילין ויהיו נראין מלפניו, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; צ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) דבשעת שמ&quot;ע נכון לכסות התפילין ועיניו"	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סדר העטיפה?	"יכסה את ראשו על פיו ומשליך הד&#x27; ציציות לצד שמאל כדי הילוך ד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {והקשה ר&quot;ב קפלן הרי סדר העטיפה הוא לקיים העיקר מצוה לכל הפחות בשעת הברכה, וא&quot;כ לפי הדרכ&quot;מ דס&quot;ל דצ&quot;ל שתים לפניו ושתים לאחוריו הרי אין זה עיקר העטיפה, וצ&quot;ע. ועי&#x27; בשע&quot;ת דהביא מנהג שבשעת העטיפה יהיה שתים לפניו ושתים לאחוריו}"	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי לכסה את ראשו?	"משמע מגמ&#x27; קידושין (כ&quot;ט ע&quot;ב) דדוקא נשוי מכסה את ראשו ולא בחור, ומגמ&#x27; קידושין (ח&#x27; ע&quot;א) משמע דדוקא ת&quot;ח מכסה את ראשו (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסור לילך בגילוי ראש?	"המהרש&quot;ל (סי&#x27; ע&quot;ב) כתב דאינו אסור מדינא, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) סבר דאסור מדינא משום ובחוקותיהם לא תלכו"	סימן ח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלית קטן?	"הב&quot;י הביא ממרדכי ומאביו של הר&quot;ח או&quot;ז דס&quot;ל דכיון דאין בהם עיטוף הראש אינו יכול לברך להתעטף בציצית, אמנם הנמוק&quot;י והמהר&quot;י אבוהב מיישבין המנהג דהעיקר הוא הכיסוי הגוף, ומ&quot;מ כתב המחבר שטוב לעשות עטיפה בשעת הברכה לצאת ידי המחמירים [וסגי בזמן מועט זה דהולך בתר שעת תחילה לבישה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)]. ואכן, לפי מנהג הרמ&quot;א (לקמן בסעי&#x27; ו&#x27;) דמברכין על מצות ציצית תו לא צריך להתעטף כלל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וכן מבואר מגר&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דכל הטעם להתעטף בטלית קטן הוי מחמת הברכה ולא מחמת עצם קיום המצוה, ואם לובש טלית גדול דנוהגין שלא לברך כלל על הטלית קטן פשוט דלא בעי עטיפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן ח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בגודל דטלית קטן?	"אע&quot;פ שהמדרכי משמע דנהגו ללבוש אפי&#x27; פחות מכשיעור, צריך ליזהר שיהא כשיעור שבן ט&#x27; יתכסה בו ראשו ורובו, וגדול בן י&quot;ג לא יתבייש לצאת בו באקראי (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות טלית קטן מבגד טלית גדול שנפסל?	כן, כיון דהעיקר מצוה הוי הכיסוי גוף ולא העטיפה (הגהות אשל אברהם בשם תשובת בית יהודה)	סימן ח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך להקפיד שיהא ב&#x27; ציצית לפניו ולאחריו?"	"כדי שיהא מסובב במצות, והב&quot;י הביא מקור ממדרש על הפסוק והמים להם חומה. ועוד הביא הב&quot;י דמצות חינוך מתחיל רק אם הקטן יודע להשליך שתי כנפות לאחריו, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) סבר דהדין דשנים לפניו ושנים לאחוריו הוא לעיכובא."	סימן ח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבץ השתי ציציות בצידו?	נראה דסגי אם תחילת הציצית הוו שתים לפניו ושתים לאחוריו, ובזה מיישב מנהג העולם שמקבצים השתי ציציות יחדו על הצד	סימן ח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד שלא לשנות איזה ציצית לפניו ואיזה לאחוריו?	"השל&quot;ה סבר דצריך להקפיד על זה כמ&quot;ש בירושלמי שבת (פי&quot;ב ה&quot;ג) לענין הקרשים, אבל האריז&quot;ל לא היה מקפיד על זה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [והעטרת זקנים הביא משל&quot;ה דאפי&#x27; בדפין של מחיצות הסוכה ראוי לסמן אב&quot;ג כדי שידע סדר עמידתן, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;ל סעי&#x27; ה&#x27;]"	סימן ח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לעשות עטרה של כסף?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דאינו כדאי דהעיקר הוי הכיסוי הגוף ולא הראש, ואפי&#x27; אלו שעושין עטרה באמצע הטלית אינו כדאי דנכון שהטלית יהיה כולו צמר"	סימן ח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנקודות בתיבת &quot;בציצית&quot;?	"יש נוהגין בשו&quot;א (לבוש, שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ויש נוהגין בפת&quot;ח (ב&quot;ח, של&quot;ה, יעב&quot;ץ, גר&quot;ז, ארה&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן ח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד יכול לברך להוציא את חבירו 1) אם עדיין לא יצא ידי חובתו 2) אם כבר יצא ידי חובתו?	"1) פשוט דיכול להוציא את חבירו, ולגבי אם עדיף לעשות הכי, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דמצד ברוב עם הדרת מלך עדיף להוציאו אבל למעשה כיון דאין הכל בקיאין להתכוון לצאת ולהוציא עדיף שכל אחד יברך לעצמו, והשע&quot;ת (סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;) כתב עוד טעם משום דאין כולם מזומנים יחד. אבל פשוט דמותר לכתחילה להוציא שאינו בקי. {ועי&#x27; בשעה&quot;צ (סי&#x27; תקפ&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ו) דבברכת שופר אם יש עשרה עדיף שאחד יברך להוציא אחרים דאין לחלק בין ציבור לציבור וסתם ציבור נמצאו שם אנשים שאינם בקיאים, ולפי&quot;ז ה&quot;נ בציצית אם יש עשרה עדיף שאחד יברך להוציא את כולם, אמנם ביאר הגר&quot;ז (סי&#x27; רי&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) דבמגילה ושופר דכולם יוצאים ע&quot;י קריאה ותקיעה אחת עדיף שאחד יברך לכולם משא&quot;כ במצות ציצית וספירת העומר דכל אחד ואחד מקיים המצוה בפנ&quot;ע כל אחד יברך לעצמו, ולגבי אכילה דוקא כשהסבו וקובעים יחד אמרינן דאחד מברך לכולם אע&quot;פ שכל אחד ואחד אוכל בפנ&quot;ע, ואנו נוהגין באכילה שכל אחד מברך מעצמו חוץ מלחם משנה} 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דעדיף לברך לעצמו, אבל בשאינו בקי יכול להוציאו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&#x27;&#x27;צ ס&#x27;&#x27;ק כ&#x27;&#x27;א, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקפ&quot;ה ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא את חבירו בברכת שהחיינו?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) בשם הרמב&quot;ם דאינו יכול להוציא חבירו בברכת שהחיינו, וביאר הב&quot;י (סי&#x27; תקפ&quot;ה) דהיינו מצוה שיש בה עשייה [וצע&quot;ג דמבואר שם דהיינו דוקא כשהוא עצמו כבר קיים מצותו, וכן הוא מפורש בפמ&quot;ג (סי&#x27; רכ&quot;ה א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ע&quot;ח), ועוד יש להקשות דאנו נוהגין להקל להוציא את חבירו בברכת שהחיינו אפי&#x27; אם כבר יצא וכמ&quot;ש בסי&#x27; תקפ&quot;ה, וע&quot;ע במנח&quot;ש (תניינא סי&#x27; ס&#x27; אות ח&#x27;)]"	סימן ח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שומע ומכוין לצאת בברכת חבירו, האם צריך לענות אמן לברכתו?	"טוב יותר לענות אמן שמורה בפועל שהוא מתכוין לצאת בה, אבל יוצא בדיעבד אפי&#x27; אם לא עונה וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; רי&quot;ג (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן ח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה לטלית קטן?	"המחבר סבר להתעטף [דעל משמע לשעבר, ואע&quot;פ שאינו מתעטף בה מ&quot;מ זהו נוסח הברכה וכמ&quot;ש בלישב בסוכה אע&quot;פ דלאו דוקא יושב (ב&quot;י)], והרמ&quot;א סבר על מצות ציצית [דחושש להפוסקים דבעי עיטוף וממילא מברכים על מצות ציצית לברך השי&quot;ת שנתן לנו מצות ציצית ואף שאין מקיימין אותה עכשיו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;)], ואם מתעטפין בה יכול לברך להתעטף (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן ח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלשון &quot;על&quot;?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) ביאר דקאי על מצות ציצית בכלל, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דלמסקנת הגמ&#x27; פסחים (ז&#x27;) על נמי משמע להבא {אמנם, נהי דמבואר בפסחים (שם) דשייך לשון על אפי&#x27; להבא מ&quot;מ צריך טעם להשתמש בתיבה זו, וביאר הרא&quot;ש דמשתמש ב&quot;על&quot; אם אין שהייה בהמצוה, והר&quot;ן ביאר דמשתמש ב&quot;על&quot; במצוה דאפשר בשליחות וכאן איכא שהייה בהמצוה וגם ליתא בשליחות}, ועוד כתב הערוה&quot;ש דבדרך כלל לובש הטלית קטן קודם הברכה [כגון שאינו גוף נקי או קודם שהאיר היום] ושפיר שייך לשון על לשעבר (עי&#x27; מחה&quot;ש ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן ח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להפריד ציציותיו?	"דאין ציצית אלא ענף וכדכתיב ויקחני בציצית ראשי, והם נפרדים {ועי&#x27; תוס&#x27; מנחות ל&quot;ט ע&quot;ב}, וכתב הבעל העיטור (הובא במג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דהעיקר דין להפרד הוי בתכלת ולבן ועכשיו רק עושין זכר לדבר, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) סבר דהוא מדינא גם בלבן, ונפק&quot;מ במי שנשתהה לבא לביהכ&quot;נ ואם יפרידם יבטל תפילה בציבור דלפי הבעל העיטור עדיף להתפלל בציבור, ולפי הגר&quot;א אפשר דהוא לעיכובא ואסור לברך עליו וצריך לבטל תפילה בציבור, והביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) הניחו בצ&quot;ע, אבל למעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) סותם כהמג&quot;א ובעל העיטור, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג), והחזו&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; הגר&quot;א מודה דאינו לעיכובא"	סימן ח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הראשי תיבות ד&quot;ציצת&quot;?	"צדיק יפריד ציציותיו תמיד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח בשם האריז&quot;ל), א&quot;נ צדיק יבדוק ציציותיו תמיד (עטרת זקנים סי&#x27; י&quot;ב)"	סימן ח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה בעת עטיפתו?	"צריך לכוון לצאת מצוה ציצית, והוסיף הטור שיזכור לעשות כל המצות [וביאר הב&quot;ח מדכתיב למען תזכרו], ובדיעבד סגי בכוונה לקיים המצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; כ&quot;ה"	סימן ח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לבדוק הציצית?	"הרא&quot;ש כתב דהחרד אל דבר ה&#x27; יבדוק משום חשש ברכה לבטלה (ט&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, רע&quot;א), והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דצריך לבדוק משום דאין סומכין על החזקה במקום דאיכא לבררו [וביאר המחה&quot;ש דהיכא דאיכא חזקת איסור באותו דבר כגון בית שיש בו חמץ או חזקה שלא נשחטה כראוי אז אפי&#x27; ברוב צריך לבררו אם אפשר משא&quot;כ בדליכא חזקת איסור באותו דבר כגון בי&quot;ח טריפות א&quot;צ לבררו אם איכא רוב כשר אבל בדליכא רוב רק חזקה [דהוא גרוע מרוב] צריך לבררו אפי&#x27; בדליכא חזקת איסור באותו דבר כגון בחשש שנפסקו הציצית, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד), ועי&#x27; ש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א) דא&quot;צ לברר אם יש שם דגים טמאים], ועוד כתב המג&quot;א דלא מקרי חזקה דעשויה ליפסק בכל עת ויש לחוש שמא נפסקו ב&#x27; חוטין שלמין (מחה&quot;ש) [ונחלקו המג&quot;א והט&quot;ז (שם) אם גם למעלה מהגדיל עשויה ליפסק (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) הקשה עליו דאי חיישינן שבהמשך הזמן יפסיקו א&quot;כ בטלה כל חזקת חי דהא סוף האדם למות {ויש לדון בזמנינו אם הוא מחויב לבדוק שחוטין שלנו חזקים ולא שכיח כלל שיפסקו ובפרט באופן שיפסלו הציצית, וכן לא מצינו חיוב לבדוק הד&#x27; מינים בסוכות אם הם עדיין כשרים, וצ&quot;ע}"	סימן ח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ בין הטעמים?	"אם לובש כמה טליתות, מצד הברכה די לבדוק רק אחד, אבל למעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) חושש לטעמים של המג&quot;א ולעולם צריך לבדוק כולם, אולם בביה&quot;ל (ד&quot;ה יעיין) מקיל בכה&quot;ג שלובש כמה בגדים שא&quot;צ לבדוק למעלה מהגדיל אלא לפרקים [ועי&#x27; רע&quot;א דכתב עוד נפק&quot;מ אם שואל טלית ואומר שיהיה מתנה ע&quot;מ להחזיר רק אם החוטין כשרים אז ממ&quot;נ א&quot;צ בדיקה רק משום הברכה וא&quot;כ יכול לברך על בגד אחר]"	סימן ח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יבדוק יפסיד תפילה בציבור או יהיה טרחא דציבורא?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דיכול לסמוך שהחוטין היו שלימין אתמול ומ&quot;מ נכון לעיין קצת במאי דאפשר, ואם אינו מברך על הטלית א&quot;צ לבדוק כלל ודוקא בטלית שלו אבל בטלית של הציבור שמצוי מאד שיפסלו ולא השגיחו בה צריך לבדוק עכ&quot;פ את חוטי הציצית במקצת על מה דאפשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה קודם), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) סבר דמעיקר הדין יכול לסמוך על החזקה לגמרי אלא דיש מדת חסידות לבודקה {ובפרט בזה&quot;ז דאינו רגיל שיפסקו החוטין}"	סימן ח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שתמיד מתאחר לבא לביהכ&quot;נ ואין לו זמן לבדוק הציצית?	"יש לבודקם קודם שהניחם בכיסו שלו ואז לא צריך לבודקם עוד פעם בבוקר, וכמ&quot;ש בסכין של שחיטה ביו&quot;ד סי&#x27; י&quot;ח (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ועוד טעם לבדוק קודם שהניחם מבואר מעטרת זקנים (סי&#x27; י&quot;ז וסי&#x27; י&quot;ט) כדי לחוש לשיטת שמואל דכלי קופסה חייב בציצית (וכן אשכחן בפמ&quot;ג סי&#x27; ט&quot;ו), וגם כדי שיהא חזקתו בדוק]"	סימן ח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ציור שיכול להעלים עיניו מלבדוק?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מבית יעקב היתר למי שהולך בדרך ומתיירא שמא ציציותיו פסולים ואין לו טלית אחר שא&quot;צ בדיקה, והשיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) דפשוט דצריך בדיקה דאין הכרח לו ללבוש הטלית"	סימן ח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם בשעה שלובש הטלית קטן ידיו אינן נקיות?	אח&quot;כ ימשמש ציציותיו ויברך או יברך על הטלית גדול ויכוין לפטרו	סימן ח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המשמוש לעיכובא?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ז&#x27;) מסתפק בזה, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דאינו לעיכובא [דדוקא בתפילין המשמוש עיקר המצוה וחיובא נמי איכא]"	סימן ח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מהני למשמש אח&quot;כ, הרי צריך לברך עובר לעשייתן?	"1) תי&#x27; הב&quot;י דהוא עובר לעשייתן למה שמקיים אח&quot;כ&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) תי&#x27; דלא היה חזי לברך באותה שעה וכמ&quot;ש בטבילה, והקשה היד אפרים מהו הראיה מטבילה התם הוא ממש א&quot;א בענין אחר משא&quot;כ בציצית הרי יכול ליטול את ידיו תחילה ואח&quot;כ ילבש הציצית ויברך עליו עובר לעשייתן ממש {ועי&#x27; ביו&quot;ד סי&#x27; י&quot;ט דהש&quot;ך (שם ס&quot;ק ג&#x27;) כתב כסברת הט&quot;ז, ורע&quot;א (שם) חולק עליו כעין סברת היד אפרים}, ומשמע מהפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דרצה לתרץ דמיירי כשצריך לילך ד&#x27; אמות בלא ציצית כדי שיטול את ידיו ואינו רוצה לעשות הכי, ודחה רע&quot;א דיכול לפשוט טליתו וליטול את ידיו ואח&quot;כ חוזר וילבש טליתו בברכה {וצ&quot;ב דעדיין אינו עובר לעשייתו מפעם ראשון}, ועי&#x27; יד אפרים"	סימן ח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נכון לברך על הטלית קטן?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) דאם סופו לברך על הטלית גדול לא יברך על הטלית קטן [וכן נהג המהר&quot;ם לאחר חזרה (ב&quot;י)] ואפי&#x27; אם יפסיק זמן מרובה דלפעמים אין ראוי לברך על הטלית קטן, וכתב הליכות שלמה (תפילה פ&quot;ג אות י&quot;ח) דאפי&#x27; בזמן הזה דלא שייך החששות של המ&quot;ב כ&quot;כ אפ&quot;ה יש להמתין ולסמוך על הברכה על הטלית גדול, אבל הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א (עמ&#x27; 96) ס&quot;ל דאם הולך לביהכ&quot;נ שרחוק מביתו באופן שודאי יסיח דעתו או מפסיק בהפסק גדול כגון ג&#x27; שעות (וכמ&quot;ש המ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) בודאי צריך לברך על הטלית קטן, וכן נקט הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דכל זמן שיש לו סדר קבוע קודם שחרית יכול לברך על טלית קטן {ושמעתי עצה מידידי ר&quot;א קרופניק דיכול להחליף לטלית קטן אחרת סמוך לתפילה א&quot;נ יכול ללבוש עוד בגד של ציצית עליו לרגע רק כדי לברך עליו, ויש לכוין בהדיא שברכה זו לא יפטור הטלית גדול שהרי צריך ליזהר שלא תהא גורם ברכה שאינה צריכה להיפך דברכה זו יכול לפטור את הטלית גדול, אבל כיון שמסיר את הטלית קטן ומפסיק עד שהולך להביהכ&quot;נ בודאי יכול לברך על הטלית גדול שלו}."	סימן ח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ללבוש 1) הבגד 2) הציצית, בפנים או בחוץ?	"1) הב&quot;י הביא ב&#x27; דעות ופסק דעדיף בחוץ כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מכתבים ע&quot;פ האריז&quot;ל שיהיה בפנים 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דיהיו בחוץ [וזהו פשט באין ציצית אלא יוצא (מנחות מ&quot;א ע&quot;ב) ודלא כפרש&quot;י שם (מג&quot;א שם, מחה&quot;ש)], ואם הולך בין הגוים יכול להכניסם בפנים אחר שהוציאם כדי הילוך ד&#x27; אמות [שהוכיח מתוס&#x27; ברכות (י&quot;ח ע&quot;א) דאינו לעיכובא להיות בחוץ], [ועי&#x27; בר&quot;ג מלצר (הע&#x27; 193) דכתב דאפי&#x27; ספרדים מוציאים החוטים לחוץ]"	סימן ח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם תחוב ציציותיו בפנים, על מה צריך ליזהר?	"שלא לתחבו למכנסים באופן שנוגעים בערוה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, הר&quot;ג מלצר הע&#x27; 197) {וגם יש ליזהר שהציצית יהיו נוטפים על הכנף וכמ&quot;ש לקמן (סוף סי&#x27; י&quot;א)}"	סימן ח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לובש כמה בגדים, האם כל בגד ובגד צריך ציצית?	"כן, ולאפוקי מדעת הארחות חיים (ב&quot;י) {ועי&#x27; רש&quot;י מנחות (מ&quot;א ע&quot;א) דנמי משמע כהארחות חיים, וע&quot;ע בארצות החיים}"	סימן ח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך על בגד אחד, האם צריך לברך עוד על הבגד שני אם 1) שהה ביניהם 2) דיבר ביניהם 3) בירך סתמא על הבגד ראשון 4) פשט את הראשון קודם שלבש השני 5) בשעת הברכה כוון על בגד אחד וקודם הלבישה הביאו לו עוד בגד ללבוש?	"1) אינו הפסק וא&quot;צ לברך 2) אם דיבר לצורך הטלית בודאי א&quot;צ לברך עוד, אבל אם היה שלא לצורך הטלית הרבה סוברים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, ב&quot;ח, ש&quot;ך, פר&quot;ח, רע&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח) דיכול לברך, אבל הט&quot;ז ביו&quot;ד ותבואות שור סברי בשחיטה דאינו יכול לברך [וה&quot;ה לענין ציצית] דדינו כמו באמצע הסעודה ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) דאין לברך עוד פעם, אמנם כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) בכה&quot;ג דדיבר והוי מח&#x27; הפוסקים כדאי להוציא עצמו מן הספק ולהסיח דעתו לגמרי ואז לכו&quot;ע צריך לברך [אבל היכא דלא סח מתחילה בודאי אינו יכול להסיח דעתו דהוי גורם ברכה שאינה צריכה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)] 3) תלוי אם רגיל ללבוש עוד בגדים, ואם בירך על מצות ציצית לא אמרינן דמסתמא דעתו נמי על טלית גדול 4) הרמ&quot;א סבר כתחילת התרוה&quot;ד דצריך לברך [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) דבשעת הברכה דעתו היתה ללבוש שניהם ואח&quot;כ נמלך ללבוש רק השני ולפיכך ס&quot;ל דצריך לברך], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) השיג עליו דהתרוה&quot;ד מסיק דאין לברך, וכן פסקו המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) וערוה&quot;ש (שם) דאין לברך [ואע&quot;פ שהמחבר סבר דאם פשט טליתו בדעתו להחזירו מיד צריך לברך היינו משום דמשעת הברכה לא היה בדעתו להפשיטו (מג&quot;א שם), והוסיף רע&quot;א דהא דאמרינן דדעתו משעת הברכה מהני וא&quot;צ לברך עוד פעם היינו דוקא אם לא הסיח דעתו משעת הברכה עד שפשט אבל אם פשט טליתו באמצע היום לפי המחבר צריך לברך עוד פעם אפי&#x27; אם היה דעתו מתחילה לכך {אולם, מביה&quot;ל (סעי&#x27; י&quot;ד ד&quot;ה אם פשט) משמע דמהני כוונתו בשעת הברכה לכל היום}] 5) השו&quot;ע משמע שצריך לברך, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) דלא דמי לפירות דא&quot;צ לברך דהתם דרכו להביא לו עוד פירות משא&quot;כ בציצית אין דרך להביא עוד בגדים, אלא שהקשה משחיטה דהטור סבר דצריך לברך עוד ברכה על השחיטה והסמ&quot;ק סבר דא&quot;צ והשו&quot;ע (יו&quot;ד סי&#x27; י&quot;ט) הכריע כהסמ&quot;ק וא&quot;כ מ&quot;ש מציצית, והב&quot;ח והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) תרצו דיש קבע לשחיטה, אבל הט&quot;ז לא ניחא ליה בהאי חילוק והניחו בצ&quot;ע, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מעולת תמיד דא&quot;צ לברך ומסיים ספק ברכות להקל, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) הביא מארה&quot;ח דאם אין נחוץ לו מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב לברך עליו בבירור {וכמ&quot;ש השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב)} "	סימן ח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להתנות דברכתו ימשיך עד ששח דברים בטלים?	"השע&quot;ת (סס&quot;ק י&quot;ב) הביא עצה זו ודחה אותה דכיון דהם לפניו הרי דעתו על כולם {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל אם אחד יכול לצמצם ברכתו}"	סימן ח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך על טלית קטן, האם צריך לברך על טלית גדול שלו אם הולך לביהכ&quot;נ ולובשו שם?	"כתב המחבר דהליכה מביתו חשיב כהפסק, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) כתב שההפסק הוי השינוי מקום מחוץ לביתו ולא מחדר לחדר והא דאשכחן בסי&#x27; רי&quot;ז דלא מברכין על בשמים בשינוי מקום היינו משום דהוי אותה בשמים א&quot;נ הוא דבר דממילא, והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) והגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) ס&quot;ל דאפי&#x27; שינוי מקום אינו הפסק וביאר הנשמת אדם (כלל י&quot;ב) דדוקא בענין אכילה אמרינן דהוא הפסק דדרכו להפסיק בשינוי מקום וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) כהחיי&quot;א (כלל י&quot;ב סעי&#x27; ז&#x27;) דס&quot;ל דרק אם הולך לביהכ&quot;נ שרחוק מביתו [דאז מסיח דעתו מברכתו (נשמת אדם)] אז חשיב כהפסק, וכ&quot;כ השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאין להקל לברך עוד פעם אפי&#x27; בשני בגדים אלא בהפסק גמור."	סימן ח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לובש הטלית גדול נמי בביתו?	אם דעתו עליו בודאי א&quot;צ לברך, ואם בירך בסתמא אם בירך &quot;על מצות ציצית&quot; אין דעתו מסתמא לפטור טלית גדול שלו אבל אם בירך &quot;להתעטף&quot; מסתמא דעתו עליו אבל אם טלית גדול שלו לא היה בפניו אז אמרינן דלא היה דעתו עליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) {ואע&quot;פ שדרכו ללבוש הטלית גדול מ&quot;מ כיון דלפעמים מסיח דעתו בין טלית קטן לטלית גדול א&quot;נ הוא במקום אחר, סתם דעתו לא מהני אלא אם הוא בפניו (מ&quot;ב עוז והדר, ר&quot;י באק)}	סימן ח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פשט טליתו ודעתו להחזירו?	"לפי המחבר צריך לברך בכל אופן [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) מ&quot;ש מהיוצא מסוכה ודעתו לחזור דא&quot;צ לברך, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דסוכה שאני דהוי תשבו כעין תדורו לצאת מעט, אבל דחה תירוץ זה דהגמ&#x27; במנחות (מ&quot;ג) מדמה ציצית לסוכה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) תי&#x27; דבטלית הוא פושטה מדעתו משא&quot;כ בסוכה הוא מוכרח לצאת ואשכחן דדחיה בידים גרע מדחיה דממילא, והר&quot;י באק רוצה ליישב ע&quot;ד המג&quot;א דמהני דעת בשעת הברכה וה&quot;נ נימא דדעתו מתחילה היה שלפעמים יוצא חוץ לסוכה, (וע&quot;ע בשעה&quot;צ סי&#x27; תרל&quot;ט ס&quot;ק צ&quot;ד בענין ב&#x27; טליתות)], לפי הטור והרמ&quot;א צריך לברך רק אם דעתו היתה להפשיטו לאיזה זמן או בפועל הפשיטו לאיזה זמן {ויל&quot;ע אפי&#x27; לדידן בסוכה אם נפלו הסכך בלא ידיעתו והחזירוהו אם צריך לברך עוד פעם}&lt;br&gt; "	סימן ח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק אם הוא לובש טלית קטן?	ביאר הב&quot;ח (הובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) דמהני אם הפשיט טליתו מסתמא, אז אמרינן דאם לובש טלית קטן א&quot;צ לברך	סימן ח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך עוד פעם על טלית קטן שלו אם הולך לבית המרחץ?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) מסתפק אם מהני כוונתו בשעת הברכה אפי&#x27; לאחר רחיצתו, אבל משמע דס&quot;ל דמדינא א&quot;צ לברך ובפרט אם לא שהה שם הרבה, אמנם מסיים דיותר טוב לצמצם ברכתו עד השעה שהולך לבית המרחץ [ואפשר דכתב הכי רק אם שהה הרבה בבית המרחץ] {ולכאורה דבר זה תלוי במח&#x27; פר&quot;ח ותבואות שור המובא בשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) וכמ&quot;ש לעמלה, אמנם בשע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ז) מבואר דזה עדיף ומהני לכו&quot;ע דהוי כפנים חדשות באו לכאן, ולכאורה דבריו צ&quot;ב דה&quot;נ רוצה ללבשו כל היום והוא מצמצם ברכתו}"	סימן ח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סנדק צריך לברך על טליתו לאחר שהפשיטו?	"אם דעתו ללבשו אח&quot;כ א&quot;צ לברך ואפי&#x27; אם שינה מקומו, ואם קפלו והניחו בכיסו צריך לברך, ואם הפשיטו בסתמא תלוי אם יש עליו טלית קטן (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם), ואם פשט אותו באמצע התפילה א&quot;צ לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן ח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל טליתו 1) ביום 2) באמצע תפילתו 3) אם עדיין לובש טלית קטן?	"1) אם נפל כולו צריך לברך [ואפי&#x27; אם נשארה בידו (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)], ואם נפל רובו לפי המחבר א&quot;צ לברך, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) ועוד אחרונים סוברים שצריך לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) כתב ספק ברכות להקל {ויש להוסיף עוד סניף דעת הנמוק&quot;י בשם הריטב&quot;א (הובא בב&quot;י) דס&quot;ל דאפי&#x27; אם נפלה לגמרי אינו חוזר ומברך, והמ&quot;ב (סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק מ&quot;ה) סותם כהט&quot;ז דצריך לברך} 2) רע&quot;א מקיל ע&quot;פ המג&quot;א (סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;א) בשם השל&quot;ה בענין תפילין, אכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&#x27;) דלא ס&quot;ל כוותיה דכתב דאם נפל באמצע שמ&quot;ע והחזירוהו אחרים ימשמש בציצית ויברך אחר שמ&quot;ע [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דס&quot;ל דדוקא אם הוא עצמו החזירו צריך לברך אבל אם החזירוהו אחרים א&quot;צ לברך, ודבריו צ&quot;ע] {ואפשר לפרש החילוק כמ&quot;ש הביה&quot;ל (סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ב ד&quot;ה א&quot;צ) דדוקא בתפילין דדרכם להשתמט אמרינן דדעתו על כל התפילה משא&quot;כ טליתו, ויל&quot;ע אם כוון להדיא לכל התפילה אם מהני דא&quot;צ לברך} 3) המחה&quot;ש מסתפק בזה, אבל פשוט להמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) דלא מהני וצריך לברך"	סימן ח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שרגיל לכוין בשעת ברכה על דבר, האם צריך לכוין הכי בכל פעם ופעם?	כתב שע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ז) מסתמא על דעת מנהגו הוא מברך	סימן ח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל טליתו מידו לאחר שבירך קודם שלבשו?	"אם יכול להגביהו וללבושו מותר, ואם צריך ציצית אחרים והם מזומנים יכול לתקנם וא&quot;צ לברך עוד פעם {ומבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) דזהו דוקא באותה בגד, אבל בבגד אחר צריך לברך, וע&quot;ע שע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ח) בסוף דבריו וצ&quot;ע}, ואם הפסיק בדברים אחרים צריך לחזור ולברך אבל אם כוון לפטור בברכתו הטלית קטן א&quot;כ חל הברכה עליו וא&quot;צ לחזור ולברך כשלובש הטלית גדול (גליון מים חיים 435 בשם הגר&quot;א גניבחובסקי זצ&quot;ל)"	סימן ח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חתנים צריכים לברך על הטלית במקום שנוהגין להשליך טלית עליהם?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מח&#x27; בדבר ומסיים דיטול טלית שאולה"	סימן ח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הישן בטליתו האם צריך לברך?	"לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלילה לאו זמן ציצית בודאי צריך לברך, ולפי הרא&quot;ש דס&quot;ל דבגד לילה פטור מציצית מן הסברא הו&quot;ל למימר דא&quot;צ לברך, אבל בתשובות (כלל ב&#x27; סי&#x27; י&quot;ג) כתב דצריך לברך שהלילה גורם לפטור כסות המיוחד ללילה [ופי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) דכשכתב התשובות ס&quot;ל כהרמב&quot;ם אבל כשכתב הפסקים חזר בו דדחוק בגמ&#x27; לאוקמיה דהמקשן ס&quot;ד דלא פשטו בלילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) חידש דשינה גרע טפי והוי היסח הדעת גדול]. אע&quot;פ שהב&quot;י פסק דצריך לברך, מ&quot;מ רוב הפוסקים (טור, ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) סוברים דאין לברך"	סימן ח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לו עצה?	יכוין לפוטרה בטלית גדול א&quot;נ אם פשטו ע&quot;מ שלא ללובשו תיכף יכול לברך עליו {וצ&quot;ב מהו עצה זו דהרי הוא יודע דבאמת דדעתו ללבשו, ובלא&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) דעצה זו אינו לכתחילה}	סימן ח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שלובש טליתו קודם שיאור היום, האם צריך למשמש קודם שיברך?	כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך למשמש כדי שיהא ניכר שמברך על עכשיו ולא על זמן לבישתו [ולאפוקי כשלן בטליתו לפי הרא&quot;ש בתשובה דס&quot;ל דצריך לברך דאז הוא רק טוב למשמש אבל אינו מחויב דפשוט הוא דרק מברך על עכשיו] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן ח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלן ביום?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) כיון שיש דעות בין הפוסקים עדיף שיכסה את עצמו בטליתו כדי שיהא פטור מברכה	סימן ח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה עובר אם לובש בגד בלא ציצית?	מבטל מצות עשה [וכתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ה) דבאמת עובר על חמשה עשה ומ&quot;מ אינו אלא מצוה אחת]	סימן ח סעיף יז		
